<h1>הפרדס לרש"י סימן קי"ג</h1>
<h2>דף נג.</h2>
והכי סדר רב נטרונאי גאון יום הכפורים אע"פ שחל להיות בחול מברכין על האור מפני שאסור להשתמש בה ביום הכפורים ולית הלכת' כרב יהודה אמר שמואל דאמר אין מברכין על האור אלא במ"ש הואיל ותחלת ברייתו הוא אלא כי הא דא"ר חייא בר אבא ואיכא דמתני אמר רבי בנימין בר יפת א"ר יוחנן מברך על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יוה"כ וכן עמא דבר. מיהו חילוק של יוה"כ משבת. דבמוצאי שבת מברכין אף על האור היוצא מן העצים ומן האבנים. ובמוצאי יום הכפורים אין מברכין אלא על אור ששבת. ומאי שבת ששבת ממלאכת עבודה. וכדתניא עששית הולכת ודולקת בשבת למוצאי שבת מברכין עליה. ותו קא מתנינן תני חדא אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליהן ותניא אידך אין מברכין ומשנינן לא קשיא כאן במוצאי שבת כאן במוצאי יוה"כ במוצאי שבת מברכין עליהן במוצאי יוה"כ אין מברכין עליהן אלמא באור היוצא מן האבנים ומן העצי' הוא דלא מברכינן אבל באור ששבת מברכין. ובגמ' דארץ ישראל מתני א"ר לוי במוצאי שבת זימן לו הקב"ה לאדם הראשון ב' רעפים והקישן ויצא מהן האור ובירך עליה בורא מאורי האש אמר שמואל מברכין עליה במוצאי שבת שהיא תחלת ברייתו ורב הונא ורבא ור' אבהו בשם ר' יוחנן אף במוצאי יוה"כ מברכין עליה שכבר שבתה אורה כל אותו היום כדקאמר אין מברכין אלא על האור ששבת אבל על היוצא מן העצים ומן האבנים לא.
